wordpress com stats plugin

אתם מוזמנים לבוא לפגוש אותי בכליל ב 30-31  ביולי, סופ"ש של ט"ו באב, כדי לשתף, להשתתף או פשוט להכיר קצת יותר. תוכלו גם לרכוש שם ישירות ממני את הספר "בריאה" או לעשות זאת כאן באמצעות האתר. לפרטים נוספים: טלפון 052-8785757 גיל שבתיאלי

רשמים:

"את גילי ואת בתו, שהייתה כבר חמש שנים לאחר הריפוי שלה, פגשנו קצת אחרי שבתנו אובחנה באותה המחלה. הפגישה איתם מלאה את לבנו בתקווה והשראה, הבנו שיש דרך אחרת… שפה אחרת… "שפת האהבה" כמו שגילי קורא לה. ובאהבה הכל אפשרי! לפני שבוע חגגנו יום הולדת 10 לבתנו!" חיה לנדה

"הספר הנפלא הזה לופת את הקורא בגרונו והוא מאמץ בחום ואהבה את ילדו ומגונן עליו. כולנו כקוראים שוקקים עקבנו אחר הקרב המצמרר על חייה של התינוקת שנתוודענו אליה באמצעות המילים בלבד. הלקח העולה מדפי הספר, שהוא מסמך אישי ותיעודי, מלמד על מאבק ללא רתיעה ודבקות באמונה." גדעון רייכר, עיתונאי

"כאשר גילי טלפן אלי לראשונה וביקש את עזרתי במציאת אפשרויות טיפול שונות עבור בתו, מאוד חששתי לקבל עלי את המשימה. ידעתי שאם הההורים יבחרו בטיפול שונה מכימותרפיה, לבטח צפוי להם מאבק משפטי על בתם. אך גילי ומירב היו נחושים ועקשנים. במהירות הבנתי ששום דבר לא יעצור בעדם, גם לא מאבק משפטי. וכך היה. מירב וגילי דנו לעומק באפשרויות הטיפול השונות שבדקתי עבורם. לבסוף עשו מה שרבים מאתנו מתקשים לעשות. הם לקחו אחריות."  משה רוגוזניצקי, יועץ רפואי

"זו מסכת רלוונטית לכול אדם הצמא להעמיק חקר ברבדים ובדקויות של עצמו, של משפחתו ושל העולם שבו אנו חיים, וכיצד להשתדל לעשות את המיטב בכול רגע והקשר נתונים, בנחישות גמישה, למען כול הנוגעים בדבר. יישר כוח!" ד"ר שמואל (מולי) רנדור M.D., N.D.  רפואה הוליסטית קונוונציונאלית-כללית ונטורופתית והדרכת בריאות

"אני נפעמת מקריאת הספר. סיימתי לקרוא אותו בנשימה אחת. הספר כתוב בכישרון והכנות משתקפת בכל מילה. תודה לך על השיתוף דרך הספר. הוא נפלא והוא הכרחי לפרסום בעולם לאנשים שיודעים מה לעשות בו וכיצד להפעיל שיקול דעת." ד"ר מרים גרבר Ph.D.MBMD Dip.H.Ir מכון ישראלי לאירידולוגיה & ריפוי טבעי גוף/נפש

"זהו ספר עוצר נשימה, מותח ומרגש שקראתי עם דמעות בעיניים מבלי יכולת להניח מידיי. ספר יוצא דופן המביא את נקודת המבט של האם והאב על החוויה שהם עברו עם לידת בתם, זהו ספר חשוב ומעורר חשיבה על הנושא של חולי ובריאות, הקשבה לעצמנו, לאינטואיציה, לידע ולחוכמה הפנימית שבתוכנו. זהו סיפור מעורר השראה על אנשים שהלכו אחרי הלב שלהם במסע להצלת התינוקת שלהם, ולמרות הניסיון של הממסד להכריח אותם לפעול משיקולים זרים הם הצליחו למצוא את הפיתרון הנכון עבור ילדתם ובכך להציל את חייה." מיכל קורן, עובדת סוציאלית

"הספר טילטל אותי, סערת רגשות בלתי נשלטת, מכעס לעצב, מרחמים להערצה ולפעמים הכל מהכל בו זמנית. הרגשתי כאילו אני הוא הנרדף, אני הוא שנלחם בממסד, אני הוא שנעשה לו עוול. אני מרגיש שהסיפור צריך להגיע לכמה שיותר אנשים, לפתוח כמה שיותר עיניים כדי שמקרים כאלו לא ישנו לעולם. מחזק אתכם במאבקכם." כפיר יגור, ראש מחלקת מחקר, קרן גידור

"לקרוא את הספר היה כמו לקרוא יומן אישי המתאר מסלול מלא סחרחרת רגש, אינטואיציה שמכוונת ואינסטינקט. בכלל לא הנחתי לרגע את הספר. אני נפעמת. לומדת לבדוק את הרופאים. וואו, ממש ללא מילים." טל מנשרוב, פיזיותרפיסטית ומדקרת סינית

 

992545_bonding

תגובות אחרונות באתר:

  • גילי ומירב: שלום לכולם! מי שמעוניין יכול לקרוא כעת את הפרקים הראשונים של הספר דרך האתר. בשבילנו זהו עוד שלב במסע שלנו להביא את הסיפור שלנו אל תוך לבכם. פעמים רבות בדרך נתקלנו בחומות ובתהומות אך בכל מקרה היתה זו דרך מספקת ומלמדת ביותר עבורנו. אנחנו מקווים שנזכה להיות עבורכם כמו טיפות המים המעצבות סימנים בסלע. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לראות עצמכם כטיפות נוספת החוברת אלינו להפוך ביחד לגל אחד גדול של מודעות. אנחנו מבקשים מכם לעשות מאמץ כדי לא לטבוע בים הפרטים הקטנים אלא לראות את האמת הגדולה המנסה להתגלות מתוכם.כל טוב! גילי
  • גילי ומירב: תודה לכולכם! לכל מי שליווה אותנו, לכל מי שקרא והגיב, לכל מי שתמך ופרגן ולכל מי שנתן לסיפור שלנו לגעת בו. הספר מוצע כעת למכירה במהדורת דפוס ערוכה ומסוגננת. ניתן גם לרכוש גרסה דיגיטלית של מהדורת הדפוס תמורת סכום סימלי של 30 ש"ח. אנחנו נמשיך להיות כאן בשביל כל מי שירגיש צורך לפנות אלינו באמצעות המייל או האתר. שתהיה לכולנו שנה טובה ובריאה גילי ומירב
  • מרינה: בתגובה של רוני טל לפרק "המשפט" כתוב כי מדובר בפרק אופטימי. מצד אחד, אכן יש בו תפנית חיובית בעלילה. מצד שני, אני חושבת עד כמה הפרק הזה פסימי, שכן המשפט הוא משחק מזל ולו היו נופלים לידיו של שופט אחר, יתכן והיו מאבדים את בתם.
  • רונן: אני עוקב בהתרגשות אחרי סיפורכם. עד לפני מספר שנים גם אני הייתי בטוח שרופאים הם אלילים, או לפחות קוסמים גאונים. מאז קרו מספר דברים שגרמו לי להבין שהם בעלי מקצוע כמו כל אחד אחד, עם אינטרסים אנושיים, חומריים. גם בלי לדעת את כל הפרטים ובלי לברר באופן אובייקטיבי את הצד השני של התמונה, הסיפור שאתם מציגים מאוד מתאים לנסיון שלי עם רופאים. אני משוכנע שלא כולם רק תאבי יוקרה ובצע, אבל לפחות רובם רחוקים מאוד מהקדושה שכל כך הרבה אנשים נוטים לייחס להם. ברור לי שמעטים, אם בכלל, מייחסים משקל לשבועת הרופא. תודה על פירסום הסיפור. זה מאוד מעודד ומחזק את מי שראה את המערכת מזווית דומה לשלכם וחשב שהוא די לבד במאבקים שלו, כשהסביבה הקרובה לא תומכת, כי לא יכול להיות שיודעים יותר טוב מרופא ולא יכול להיות שיש לרופא כוונה שונה משליחות אלוהית לעזור לכל אדם המגיע אליו. המון תודה על ההשראה. מאחל לכם את כל האושר בעולם, רונן
  • ורד: מחכים כבר לפרק הבא תהיו בריאים תודה על שאתם חולקים את סיפורכם עימנו!
  • מאיה: אני עוקבת כבר זמן רב וקוראת כל מילה, מעריצה ונדהמת מכוחותיכם הנפשיים והפיסיים, מהאומץ להקשיב ללב ולעמוד ממש מול כל העולם.. כואב מאוד לקראו ולקלוט באיזו מציאות רפואית אנו חיים, אבל..הכי מכווץ את הלב לקרוא על הבגידה הנוראית והאכזרית של המשפחה שלכם! אני כל כך שמחה שהצלחתם במאבקכם וזכיתם בילדה בריאה (כבר לא יכולה לחכות לפרקים עם הסוף הטוב :) כמה מזל יש לה לילדה הזו- שנולדה דוקא לכם! אתם מודל להשראה והתחזקות- יישר כוחכם!
  • נגה: הסיפור שלכם מדהים. במיוחד מדהימה אותי היכולת שלכם להגן על בתכם. מהתנסות קצרצרה עם תינוק בבית-חולים ברור לי שהפרוש שאתם נותנים להתנהגות הרופאים הוא נכון. וזה מפחיד מאד.
  • אריאל: אכן לאחר קריאה יותר מעמיקה הבנתי שיש גיל ויש גילי.
  • גילי ומירב: אריאל שלום. התגובה של גיל לא באה מאיתנו. מודים לך על השיתוף ומאחלים לך הרבה בריאות והצלחה.
  • אריאל: סליחה על הבורות, (אריאל מפגין בורות, אך חושב את עצמו לידען בנושא) לא טענתי שאני מומחה למשהוא ו/או ידען. בסך הכל נתתי את מעט הידע שיש לי. את האתר הזה נתתי בתור דוגמה אבל יש הרבה מאוד אתרים בנושא. מעבר לזה למה התגובה המזלזלת במישהו שרוצה לעזור לך. אני כל יום משתמש ב 10 גלעינים של משמיש ואני עדין בחיים. בכל מקרה אני מחל לכם רק טוב ובהצלחה.
  • גילי ומירב: תודה לכל המגיבים. אנחנו רוצים שוב להזכיר שהדברים קרו בעבר. כמו כן אנחנו רוצים להדגיש שהתכנים באתר אינם מהווים המלצה רפואית. אנחנו משתדלים לא לצנזר תגובות, אבל אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על התוכן שלהן. אתם מתבקשים להפעיל "קומון סנס" ולהמשיך ללמוד ולחקור בעצמכם את הדברים. אנא היעזרו בקצת סבלנות כדי להגיע לסוף הסיפור ולקבל את התמונה המלאה.
  • גיל: אריאל מפגין בורות, אך חושב את עצמו לידען בנושא . לאטריל (אמיגדלין) אינו ויטמין. אין זה תכשיר חדש, אלא תכשיר ישן שנבדק בעבר ונמצא כי הוא בלתי יעיל בסוגי סרטן שונים ואף רעיל (גרם להרעלת ציאניד). בשל כך החומר אסור לשימוש בארצות הברית. המקור שאריאל מתבסס עליו הוא אתר פרסומי בלתי אמין שבו יש הפנייה לרכישת המוצר ומוצרים דומים. ניתן למצוא מידע ורשימת מקורות אמינים בנושא בוויקיפדיה באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/A mygdalin . ואם גילי ומירב אינם מצדדים, כטענתם, ברפואה אלטרנטיבית, מדוע הם מפרסמים באתרם פרסומות למוצרים ולמטפלים אלטרנטיביים?
  • חגית: מרגש עד דמעות, מה מצבה של הילדה היום? מה אוכלת? בת כמה? היא מחייכת? איך מצב הרוח שלכם ביומיום? אתם עובדים?
  • עמוס: גילי ומירב יקרים היומן שלכם מעורר התפעלות על המסירות והנחישות לקחת אחריות על הטיפול בכם ובבתכם ועל כוחות האמונה והאהבה שבכם. גם אני (כמו ד"ר לוי) חושב שלא כל כך חשוב מה באמת עבד בשביל בתכם, העיקר שמצבה השתפר. לדעתי לכל אדם תגובות אינדיבידואליות לטיפולים מסוגים שונים ולכן המחקר, על אף חשיבותו, לא פותר את המקרה של החולה הספציפי הנוכחי אליו יש להתייחס לגופו של עניין, עם אהבה ואכפתיות ולא כעוד מקרה או כמחלה.
  • מירב האמא: לאמא של מתמחה:גם אם בסיטואציות אחרות יכלתי לראות את פועלו המבורך של המתמחה בסיפור,בזמן ההוא המוסד הזה כפה עלי טיפול מסוכן והצוות השתדל בכל כוחו לבצע. רציתי שיורידו את הידיים מהתינוקת ויפסיקו את הניסוי כדי שנוכל להתפנות לטיפול נכון עבורה. לצורך איזון: אני לא יודעת מה עוד חוץ מממון ותהילה יגרום למרכז רפואי להעלים מידע על אופציות נוספות ,ימציא מספרים לא אמינים ולא מגובים על אחוזי הצלחה ויתעקש בכוח על המשך טיפולים אגרסיביים לילוד ששוקל שני קילו וקצת. השילוב של נדירות המחלה יחד עם מחקר בנושא שנערך במרכז יכול לעזור להבין שלמרות שמערכותיה של התינוקת קרסו היתה מוטיביציה מוגברת מצד הרופאים להמשיך עוד ועוד.מישהו צריך לעצור ולהגיד הלו! לא על התינוקת הזאת. מצפה לדווח: כתבתי לך באנרגי כבר מספיק. אולי רק אזכיר שנגררנו אל בית החולים הזה בלחץ הפחדות,איומים וכפיה ולא הגענו אליו אחרי שיקולים ומחשבה מתוך בחירה.בהמשך הסיפור ישנם גם מצבים אחרים ומקומות אחרים.
  • אמא של מתמחה: כאמא של מתמחה אני מוחה נמרצות נגד האשממתכם את הרופאים בבתי החולים הציבוריים בהתנשאות ובתאוות ממון ותהילה. בני עובד בפרך בימים ובלילות בתנאים קשים לא מתוך התנשאות ולא מתוך תאוות ממון או תהילה. הוא יכול לישון בתורנות בלילה, אך מעדיף לטפל בחולים הזקוקים לעזרתו. עליו להתמודד עם דרישות חסרות בסיס של חולים ומשפחותיהם והוא מגלה סבלנות רבה כלפיהם. כך עושים כל הרופאים שאני מכירה בבית החולים. חוצפה היא להאשים אותו ואת הרופאים האחרים ברפואה הציבורית(גם הבכירים)בהתנשאות ותאוות ממון ותהילה, המתאימים יותר למרפאים ברפואה הפרטית שאליהם פניתם. אכן, אין להתייחס לרופאים כאל כל יכולים, אך אין להתייחס אליהם כפי שאתם התייחסתם.
  • לצורך איזון: בניגוד לרוב המגיבים כאן, אני חושבת שאין אוביקטיביות בסיפורכם, שטענותיכם מבוססות על גישה מראש נגד הרפואה שאיננה טבעית ולא על עובדות מוכחות, ושאתם לא מאפשרים לאלו שאותם אתם מתקיפים להגיב. אתם טוענים שהרופאים התייחסו אליכם בהתנשאות מתוך דאגה לאינטרסים שלהם ושל המוסד בו הם עובדים הקשורים לממון או לתהילה. אני קראתי כי רבים מהרופאים התייחסו אליכם לא בהתנשאות אלא בסבלנות רבה, סייעו לכם והפנו אתכם לחוות דעת נוספות חיצוניות. איך אתם מעיזים להגיד שמתמחים אשר ניסו לטפל בתינוקת שלכם בלילה במקום ללכת לישון עשו זאת מתוך תאוות ממון או תהילה? איזה ממון ואיזו תהילה דרושים למתמחים אלו? ואיזה ממון ואיזו תהילה דרושים לרופאים היותר בכירים? הרי משרתם בטוחה בבית החולים בלי קשר לממון או לתהילה. להיפך- דווקא סיפורכם, שהוא בבחינת פרסומת, קשור לממון ולתהילה שדרושים למרפאים הטבעיים שאליהם פניתם כדי שיוכלו להמשיך לגרוף ממון רב מעיסוקם במסגרת פרטית ולא ציבורית שאינה מתגמלת, אלא דורשת סבלנות אין קץ כלפי מטופלים כמוכם.
  • שמעון: גיל ומירב שלומות! האם ניתן לקבל מספר טלפון להילר שעזר לכם? אשמח באם תיענו לבקשתי זו. בתודה למפרע. שמעון. נ.ב. כל מי שעשה מחקר קצר יודע שרופאים בעיקר לומדים פרמקולוגיה משך שנותיהם בפקולטה לרפואה, אי לכך הדחף של מרביתם לרשום לכולנו תרופות ועוד תרופות. בשנה האחרונה החלפתי 3 רופאי משפחה שסירבו למדוד לי לחץ דם במרפאתם. האם הם פוחדים לגעת בחולה או שאינם יודעים איך מבצעים בדיקה פשוטה זו? לאלוהים הפתרונים!!!
  • גילי ומירב: ליאת שלום. קודם כל תודה על האיחולים והברכות. אנחנו מעולם לא תכננו לפגוש מערכת מנוכרת ורדומה ששמה את טובת החולה אי שם בסוף הרשימה. לו רק יכולנו היינו בוראים לעצמנו רופאים שמסתכלים לאחר בעיניים מאותו הגובה, מכניסים עצמם לנעליו, מתייחסים אליו ואל החלטותיו לפני כל דבר אחר. ברור שהרבה לפני האינטרסים שלהם ושל המוסד בו הם עובדים, הקשורים לרוב לממון או לתהילה. ברמה היותר עמוקה אני מסכים איתך. אנחנו בראנו את המציאות הזו. ועל-כן אם ישנה ביקורת היא לא לאותם רופאים. הביקורת היא אלינו, אל המון החולים, שמתייחסים אל רופאיהם כאל בני מעמד עליון, אם לא כאלים. אם לא נדרוש יחס ראוי לא בטוח שנקבל אותו. לא במוסך, לא בבנק ולא בבתי-החולים. כ"כ הרבה אגודות וארגונים קמו כדי להגן על הצרכן בפני התאגידים ואילו אנחנו מצאנו עצמנו כזוג הורים לתינוקת שנולדה עם גידול בכבד לבד מול מערכת שרמסה שוב ושוב את זכויות האדם שלנו ואת כל זכויות החולה של ביתנו. הלוואי שהייתה שם איזושהי מחשבה חיובית שיכלה להוציא אותנו מהלופ הזה. אנחנו גילינו שהדרך הייתה צריכה להיות עבורנו הרבה יותר מעשית. התחושה הרעה הזו בכל הגוף שאת מתארת. אולי היא לא הייתה מגיעה לו היינו בוחרים לתאר את הדשא והציפורים הנמצאים מחוץ למחלקה. הם טובים וקיימים, אבל הם פחות קשורים לסיפור שלנו. אני לגמרי בעד לראות את הדברים הטובים שקיימים, אבל מה זה אומר לגבי שאר הדברים. להתעלם מהם? ליייפות אותם? להעביר את המסר בצורה שתהיה יותר נעימה? הדברים האלה קרו לנו והצלחנו לשרוד אותם למרות התחושות המאוד קשות שליוו אותנו במשך השבועות האלה שעליהם אנחנו מספרים והזמן שבא אח"כ. מקווה שתתחזקי ותקראי את שאר הטורים. גילי
  • ליאת: גילי ומירב שלום. קראתי את הטורים שלכם והזעזעתי מאוד, אחרי כמה טורים נשברתי, זה עושה לי רע בכל הגוף. ממש פיסית. אני מאחלת לכם בהצלחה במאבק ושולחת לכם ברכות. יש לי גם ביקורת קטנה. אני חולקת אתכם את השקפת העולם שאומרת שרופאים לא באמת מבינים שום דבר. זאת אחרי נסיונות הולכים וחוזרים עם אבחנות מוטעות ורופאים אנטיפתיים. אני לא אלאה אתכם בפרטים, אבל האמון שלי ברופאים לא מאוד גבוה. אבל למדתי על עצמי שההשקפה הזאת עלולה לגרום לי מראש ליצור מציאות שלילית. לאחרונה החלטתי לשנות את זה ולהתחיל לראות רופאים אחרת, אתם ודאי תאמרו שנכנעתי לשיטה. זה לא ממש נכון, אני עדיין עושה הכל כדי לא ללכת לרופאים, אבל גמלתי בליבי החלטה שאני מסתכלת עליהם מעכשיו באור אחר. אני אומרת לכם את זה כי אני מזהה את זה קצת גם אצלכם. בטורים שקראתי הרגשתי לפרקים שאתם בתוך איזה לופ, שלא מאפשר לכם ליצור מציאות אחרת. שאתם כבר יוצרים מציאות שלילית מתוך ההשקפה השלילית שלכם על בתי חולים ורופאים. אני מרגישה שכדאי לכם לעשות סוויץ', אני בטוחה שהיקום יעזור לכם בכך. חשיבה חיובית גם בתוך בתי החולים, אהבה גם כלפי הרופאים, ואמונה שהאנשים האלה באמת מנסים לעזור לכם. אני מרגישה שכל אלה יוכלו לייצר מציאות הפוכה ממה שאתם מרגישים. כשאני הולכת לרופא אני קודם כל מתכוונת. מדמיינת שהפגישה תהיה טובה, יוצרת התכוונות שהרופא יהיה ידידותי וטוב לב ומבקשת מהיקום שהתהליך יהיה חיובי ותורם. זה בדרך כלל עובד. אני שולחת לכם ברכות והרבה הצלחה ליאת
  • שרה: שלום, ראשית, רפואה שלמה ובשורות טובות, שנית, קראתי את ספרה של שרה חמו: שביל הזהב לריפוי טבעי. גם היא התמודדה עם הממסד במלחמה נחרצת. והבריאה ממחלה שהסיכוי להירפא ממנה שואף ל-…..למרות שהרפואה לא הודתה בכך. בהצלחה, ישועת ה' כהרף עין שרה
  • גילי ומירב: שלום לכל הקוראים! במהלך השבוע יתפרסם פרק נוסף. אנחנו רואים חשיבות רבה בהבאת סיפורנו לציבור הרחב. אנחנו משתדלים לפרסם את הפרקים תוך סנכרון עם הפרסום ב nrg. עקב כך נוצר מצב בו לפעמים בשבוע מסויים לא מפורסם פרק חדש כדי לשמור על הרצף.
  • קרינה: גילי ומירב אני כמו רותם לאחר כתבה קצרה באתר NRG כל כך נסחפתי להמשיך לקרוא את כל הפרקים אני בהריון בחודש 8 ונורא היתרגשתי מהפרקים אומנם מאוד קשה לעיכול אך מציאותי המחלה לצערי קרובה אלי מאוד (סבא ובן זוג לשעבר שחלה) רציתי להגיד לכם שאתם באמת אנשים מיוחדים והכוחות והיחד שלכם יכול רק ללמד ולהראות שיש סיכוי והאופטימיות זה התרופה הטובה ביותר לחיים אני ממש שמחה לשמוע שכרגע הילדה בסדר והייתי מאוד שמחה לדעת ולקרוא פרקים נוספים במידה ויש
  • גילי ומירב: רותם המון תודה על כל החיזוקים. הפרקים שפורסמו הם פרקים מתוך ספר המספר על מה שעברנו לפני מספר שנים. התינוקת שלנו היא כיום ילדה בריאה ומאושרת. ישנם ילדים אחרים הזקוקים ברגעים אלה לכל התפילות והעזרה. אחת מהן היא סופי אשר מופיע קישור לאתר שלה אצלינו באתר. תוכלי ליצור קשר דרך שם או דרכי אם יהיה בכך צורך. יישר כוח גילי
  • רותם: לגילי ומירב המדהימים, שמי רותם, אני בחורה דתייה, בת 21ואמא לתינוק בן 10 חודשים. הגעתי לאתר שלכם לאחר שקראתי קטע אחד בnrg ופשוט לא יכלתי להפסיק לקרוא, קראתי פרק פרק מההתחלה ועד הסוף!אני מזדהה עם התחושות של הרצון לעשות הכל בשביל הילד שלכם כל כך! לצערי אין לי הרבה במה לעזור לכם (הכסף הוא לא משאב שמצוי אצלנו לרוב) ולכן הדרך היחידה שלי (וחס וחלילה אני לא ממעטת בערכה) היא תפילות עבור סופי. רציתי להגיד לך שמבין השורות של הפרקים השונים, ראיתי זוג מדהים, עם המון המון כוחות, שלמרות הכל (במלוא מובן המשמעות של הכל!!!) ממשיך לתפקד, בחיי הקצרים עברתי לא מעט דברים קשים, וגיליתי שהאמונה וכח הרצון הם לפחות 50% מהדרך אל ההצלחה! אני בטוחה שסופי מקבלת מכם המון כוחות, ומתפללת שבאמת תעברו את זה כמו גדולים! אני לא יודעת איזה עוד עזרה אתם צריכים עוד חוץ מכספית, אולי אם תוכלו לכתוב למייל, או באתר עוד דברים שאתם צריכים בהם עזרה אוכל לנסות לעזור בעצמי או למצוא את הגורמים המתאימים! המון בהצלחה… מתפללת בשבילכם!
  • שרון: האם אתם גיל ומירב מיקנעם?

נושאים: | 21 תגובות »

21 תגובות

  1. מאת גילי ומירב :

    שלום לכל הקוראים!
    במהלך השבוע יתפרסם פרק נוסף. אנחנו רואים חשיבות רבה בהבאת סיפורנו לציבור הרחב. אנחנו משתדלים לפרסם את הפרקים תוך סנכרון עם הפרסום ב nrg. עקב כך נוצר מצב בו לפעמים בשבוע מסויים לא מפורסם פרק חדש כדי לשמור על הרצף.

  2. מאת שרה :

    שלום,
    ראשית, רפואה שלמה ובשורות טובות,
    שנית, קראתי את ספרה של שרה חמו: שביל הזהב לריפוי טבעי. גם היא התמודדה עם הממסד במלחמה נחרצת. והבריאה ממחלה שהסיכוי להירפא ממנה שואף ל-…..למרות שהרפואה לא הודתה בכך.

    בהצלחה, ישועת ה' כהרף עין
    שרה

  3. מאת ליאת :

    גילי ומירב שלום. קראתי את הטורים שלכם והזעזעתי מאוד, אחרי כמה טורים נשברתי, זה עושה לי רע בכל הגוף. ממש פיסית. אני מאחלת לכם בהצלחה במאבק ושולחת לכם ברכות.
    יש לי גם ביקורת קטנה. אני חולקת אתכם את השקפת העולם שאומרת שרופאים לא באמת מבינים שום דבר. זאת אחרי נסיונות הולכים וחוזרים עם אבחנות מוטעות ורופאים אנטיפתיים. אני לא אלאה אתכם בפרטים, אבל האמון שלי ברופאים לא מאוד גבוה.
    אבל למדתי על עצמי שההשקפה הזאת עלולה לגרום לי מראש ליצור מציאות שלילית. לאחרונה החלטתי לשנות את זה ולהתחיל לראות רופאים אחרת, אתם ודאי תאמרו שנכנעתי לשיטה. זה לא ממש נכון, אני עדיין עושה הכל כדי לא ללכת לרופאים, אבל גמלתי בליבי החלטה שאני מסתכלת עליהם מעכשיו באור אחר.
    אני אומרת לכם את זה כי אני מזהה את זה קצת גם אצלכם. בטורים שקראתי הרגשתי לפרקים שאתם בתוך איזה לופ, שלא מאפשר לכם ליצור מציאות אחרת. שאתם כבר יוצרים מציאות שלילית מתוך ההשקפה השלילית שלכם על בתי חולים ורופאים. אני מרגישה שכדאי לכם לעשות סוויץ', אני בטוחה שהיקום יעזור לכם בכך. חשיבה חיובית גם בתוך בתי החולים, אהבה גם כלפי הרופאים, ואמונה שהאנשים האלה באמת מנסים לעזור לכם. אני מרגישה שכל אלה יוכלו לייצר מציאות הפוכה ממה שאתם מרגישים.
    כשאני הולכת לרופא אני קודם כל מתכוונת. מדמיינת שהפגישה תהיה טובה, יוצרת התכוונות שהרופא יהיה ידידותי וטוב לב ומבקשת מהיקום שהתהליך יהיה חיובי ותורם. זה בדרך כלל עובד.
    אני שולחת לכם ברכות והרבה הצלחה
    ליאת

  4. מאת גילי ומירב :

    ליאת שלום.

    קודם כל תודה על האיחולים והברכות.
    אנחנו מעולם לא תכננו לפגוש מערכת מנוכרת ורדומה ששמה את טובת החולה אי שם בסוף הרשימה. לו רק יכולנו היינו בוראים לעצמנו רופאים שמסתכלים לאחר בעיניים מאותו הגובה, מכניסים עצמם לנעליו, מתייחסים אליו ואל החלטותיו לפני כל דבר אחר. ברור שהרבה לפני האינטרסים שלהם ושל המוסד בו הם עובדים, הקשורים לרוב לממון או לתהילה.
    ברמה היותר עמוקה אני מסכים איתך. אנחנו בראנו את המציאות הזו. ועל-כן אם ישנה ביקורת היא לא לאותם רופאים. הביקורת היא אלינו, אל המון החולים, שמתייחסים אל רופאיהם כאל בני מעמד עליון, אם לא כאלים. אם לא נדרוש יחס ראוי לא בטוח שנקבל אותו. לא במוסך, לא בבנק ולא בבתי-החולים. כ"כ הרבה אגודות וארגונים קמו כדי להגן על הצרכן בפני התאגידים ואילו אנחנו מצאנו עצמנו כזוג הורים לתינוקת שנולדה עם גידול בכבד לבד מול מערכת שרמסה שוב ושוב את זכויות האדם שלנו ואת כל זכויות החולה של ביתנו. הלוואי שהייתה שם איזושהי מחשבה חיובית שיכלה להוציא אותנו מהלופ הזה. אנחנו גילינו שהדרך הייתה צריכה להיות עבורנו הרבה יותר מעשית.
    התחושה הרעה הזו בכל הגוף שאת מתארת. אולי היא לא הייתה מגיעה לו היינו בוחרים לתאר את הדשא והציפורים הנמצאים מחוץ למחלקה. הם טובים וקיימים, אבל הם פחות קשורים לסיפור שלנו.
    אני לגמרי בעד לראות את הדברים הטובים שקיימים, אבל מה זה אומר לגבי שאר הדברים. להתעלם מהם? ליייפות אותם? להעביר את המסר בצורה שתהיה יותר נעימה? הדברים האלה קרו לנו והצלחנו לשרוד אותם למרות התחושות המאוד קשות שליוו אותנו במשך השבועות האלה שעליהם אנחנו מספרים והזמן שבא אח"כ.
    מקווה שתתחזקי ותקראי את שאר הטורים. גילי

  5. מאת שמעון :

    גיל ומירב שלומות!
    האם ניתן לקבל מספר טלפון להילר שעזר לכם? אשמח באם תיענו לבקשתי זו. בתודה למפרע. שמעון.
    נ.ב. כל מי שעשה מחקר קצר יודע שרופאים בעיקר לומדים פרמקולוגיה משך שנותיהם בפקולטה לרפואה, אי לכך הדחף של מרביתם לרשום לכולנו תרופות ועוד תרופות. בשנה האחרונה החלפתי 3 רופאי משפחה שסירבו למדוד לי לחץ דם במרפאתם. האם הם פוחדים לגעת בחולה או שאינם יודעים איך מבצעים בדיקה פשוטה זו? לאלוהים הפתרונים!!!

  6. מאת לצורך איזון :

    בניגוד לרוב המגיבים כאן, אני חושבת שאין אוביקטיביות בסיפורכם, שטענותיכם מבוססות על גישה מראש נגד הרפואה שאיננה טבעית ולא על עובדות מוכחות, ושאתם לא מאפשרים לאלו שאותם אתם מתקיפים להגיב.
    אתם טוענים שהרופאים התייחסו אליכם בהתנשאות מתוך דאגה לאינטרסים שלהם ושל המוסד בו הם עובדים הקשורים לממון או לתהילה.
    אני קראתי כי רבים מהרופאים התייחסו אליכם לא בהתנשאות אלא בסבלנות רבה, סייעו לכם והפנו אתכם לחוות דעת נוספות חיצוניות. איך אתם מעיזים להגיד שמתמחים אשר ניסו לטפל בתינוקת שלכם בלילה במקום ללכת לישון עשו זאת מתוך תאוות ממון או תהילה? איזה ממון ואיזו תהילה דרושים למתמחים אלו? ואיזה ממון ואיזו תהילה דרושים לרופאים היותר בכירים? הרי משרתם בטוחה בבית החולים בלי קשר לממון או לתהילה. להיפך- דווקא סיפורכם, שהוא בבחינת פרסומת, קשור לממון ולתהילה שדרושים למרפאים הטבעיים שאליהם פניתם כדי שיוכלו להמשיך לגרוף ממון רב מעיסוקם במסגרת פרטית ולא ציבורית שאינה מתגמלת, אלא דורשת סבלנות אין קץ כלפי מטופלים כמוכם.

  7. מאת אמא של מתמחה :

    כאמא של מתמחה אני מוחה נמרצות נגד האשממתכם את הרופאים בבתי החולים הציבוריים בהתנשאות ובתאוות ממון ותהילה.
    בני עובד בפרך בימים ובלילות בתנאים קשים לא מתוך התנשאות ולא מתוך תאוות ממון או תהילה. הוא יכול לישון בתורנות בלילה, אך מעדיף לטפל בחולים הזקוקים לעזרתו. עליו להתמודד עם דרישות חסרות בסיס של חולים ומשפחותיהם והוא מגלה סבלנות רבה כלפיהם. כך עושים כל הרופאים שאני מכירה בבית החולים. חוצפה היא להאשים אותו ואת הרופאים האחרים ברפואה הציבורית(גם הבכירים)בהתנשאות ותאוות ממון ותהילה, המתאימים יותר למרפאים ברפואה הפרטית שאליהם פניתם.
    אכן, אין להתייחס לרופאים כאל כל יכולים, אך אין להתייחס אליהם כפי שאתם התייחסתם.

  8. מאת מירב האמא :

    לאמא של מתמחה:גם אם בסיטואציות אחרות יכלתי לראות את פועלו המבורך של המתמחה בסיפור,בזמן ההוא המוסד הזה כפה עלי טיפול מסוכן והצוות השתדל בכל כוחו לבצע.
    רציתי שיורידו את הידיים מהתינוקת ויפסיקו את הניסוי כדי שנוכל להתפנות לטיפול נכון עבורה.
    לצורך איזון: אני לא יודעת מה עוד חוץ מממון ותהילה יגרום למרכז רפואי להעלים מידע על אופציות נוספות ,ימציא מספרים לא אמינים ולא מגובים על אחוזי הצלחה ויתעקש בכוח על המשך טיפולים אגרסיביים לילוד ששוקל שני קילו וקצת.
    השילוב של נדירות המחלה יחד עם מחקר בנושא שנערך במרכז יכול לעזור להבין שלמרות שמערכותיה של התינוקת קרסו היתה מוטיביציה מוגברת מצד הרופאים להמשיך עוד ועוד.מישהו צריך לעצור ולהגיד הלו! לא על התינוקת הזאת.
    מצפה לדווח: כתבתי לך באנרגי כבר מספיק.
    אולי רק אזכיר שנגררנו אל בית החולים הזה בלחץ הפחדות,איומים וכפיה ולא הגענו אליו אחרי שיקולים ומחשבה מתוך בחירה.בהמשך הסיפור ישנם גם מצבים אחרים ומקומות אחרים.

  9. מאת חגית :

    מרגש עד דמעות,
    מה מצבה של הילדה היום? מה אוכלת? בת כמה? היא מחייכת?
    איך מצב הרוח שלכם ביומיום?
    אתם עובדים?

  10. מאת גיל :

    אריאל מפגין בורות, אך חושב את עצמו לידען בנושא . לאטריל (אמיגדלין) אינו ויטמין. אין זה תכשיר חדש, אלא תכשיר ישן שנבדק בעבר ונמצא כי הוא בלתי יעיל בסוגי סרטן שונים ואף רעיל (גרם להרעלת ציאניד). בשל כך החומר אסור לשימוש בארצות הברית.
    המקור שאריאל מתבסס עליו הוא אתר פרסומי בלתי אמין שבו יש הפנייה לרכישת המוצר ומוצרים דומים.
    ניתן למצוא מידע ורשימת מקורות אמינים בנושא בוויקיפדיה באנגלית:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Amygdalin .
    ואם גילי ומירב אינם מצדדים, כטענתם, ברפואה אלטרנטיבית, מדוע הם מפרסמים באתרם פרסומות למוצרים ולמטפלים אלטרנטיביים?

  11. מאת גילי ומירב :

    תודה לכל המגיבים. אנחנו רוצים שוב להזכיר שהדברים קרו בעבר. כמו כן אנחנו רוצים להדגיש שהתכנים באתר אינם מהווים המלצה רפואית. אנחנו משתדלים לא לצנזר תגובות, אבל אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על התוכן שלהן. אתם מתבקשים להפעיל "קומון סנס" ולהמשיך ללמוד ולחקור בעצמכם את הדברים. אנא היעזרו בקצת סבלנות כדי להגיע לסוף הסיפור ולקבל את התמונה המלאה.

  12. מאת אריאל :

    סליחה על הבורות, (אריאל מפגין בורות, אך חושב את עצמו לידען בנושא) לא טענתי שאני מומחה למשהוא ו/או ידען. בסך הכל נתתי את מעט הידע שיש לי. את האתר הזה נתתי בתור דוגמה אבל יש הרבה מאוד אתרים בנושא. מעבר לזה למה התגובה המזלזלת במישהו שרוצה לעזור לך.
    אני כל יום משתמש ב 10 גלעינים של משמיש ואני עדין בחיים. בכל מקרה אני מחל לכם רק טוב ובהצלחה.

  13. מאת גילי ומירב :

    אריאל שלום.
    התגובה של גיל לא באה מאיתנו. מודים לך על השיתוף ומאחלים לך הרבה בריאות והצלחה.

  14. מאת אריאל :

    אכן לאחר קריאה יותר מעמיקה הבנתי שיש גיל ויש גילי.

  15. מאת נגה :

    הסיפור שלכם מדהים. במיוחד מדהימה אותי היכולת שלכם להגן על בתכם. מהתנסות קצרצרה עם תינוק בבית-חולים ברור לי שהפרוש שאתם נותנים להתנהגות הרופאים הוא נכון. וזה מפחיד מאד.

  16. מאת מאיה :

    אני עוקבת כבר זמן רב וקוראת כל מילה, מעריצה ונדהמת מכוחותיכם הנפשיים והפיסיים, מהאומץ להקשיב ללב ולעמוד ממש מול כל העולם..
    כואב מאוד לקראו ולקלוט באיזו מציאות רפואית אנו חיים,
    אבל..הכי מכווץ את הלב לקרוא על הבגידה הנוראית והאכזרית של המשפחה שלכם!
    אני כל כך שמחה שהצלחתם במאבקכם וזכיתם בילדה בריאה (כבר לא יכולה לחכות לפרקים עם הסוף הטוב :) כמה מזל יש לה לילדה הזו- שנולדה דוקא לכם!
    אתם מודל להשראה והתחזקות- יישר כוחכם!

  17. מאת ורד :

    מחכים כבר לפרק הבא
    תהיו בריאים תודה על שאתם חולקים את סיפורכם עימנו!

  18. מאת רונן :

    אני עוקב בהתרגשות אחרי סיפורכם.
    עד לפני מספר שנים גם אני הייתי בטוח שרופאים הם אלילים, או לפחות קוסמים גאונים.

    מאז קרו מספר דברים שגרמו לי להבין שהם בעלי מקצוע כמו כל אחד אחד, עם אינטרסים אנושיים, חומריים.

    גם בלי לדעת את כל הפרטים ובלי לברר באופן אובייקטיבי את הצד השני של התמונה, הסיפור שאתם מציגים
    מאוד מתאים לנסיון שלי עם רופאים.

    אני משוכנע שלא כולם רק תאבי יוקרה ובצע, אבל לפחות רובם רחוקים מאוד מהקדושה שכל כך הרבה
    אנשים נוטים לייחס להם. ברור לי שמעטים, אם בכלל, מייחסים משקל לשבועת הרופא.

    תודה על פירסום הסיפור. זה מאוד מעודד ומחזק את מי שראה את המערכת מזווית דומה לשלכם וחשב
    שהוא די לבד במאבקים שלו, כשהסביבה הקרובה לא תומכת, כי לא יכול להיות שיודעים יותר טוב מרופא
    ולא יכול להיות שיש לרופא כוונה שונה משליחות אלוהית לעזור לכל אדם המגיע אליו.

    המון תודה על ההשראה.

    מאחל לכם את כל האושר בעולם,
    רונן

  19. מאת מרינה :

    בתגובה של רוני טל לפרק "המשפט" כתוב כי מדובר בפרק אופטימי. מצד אחד, אכן יש בו תפנית חיובית בעלילה. מצד שני, אני חושבת עד כמה הפרק הזה פסימי, שכן המשפט הוא משחק מזל ולו היו נופלים לידיו של שופט אחר, יתכן והיו מאבדים את בתם.

  20. מאת גילי ומירב :

    תודה לכולכם!
    לכל מי שליווה אותנו, לכל מי שקרא והגיב, לכל מי שתמך ופרגן ולכל מי שנתן לסיפור שלנו לגעת בו. הספר מוצע כעת למכירה במהדורת דפוס ערוכה ומסוגננת. ניתן גם לרכוש גרסה דיגיטלית של מהדורת הדפוס תמורת סכום סימלי של 30 ש"ח. אנחנו נמשיך להיות כאן בשביל כל מי שירגיש צורך לפנות אלינו באמצעות המייל או האתר.
    שתהיה לכולנו שנה טובה ובריאה
    גילי ומירב

  21. מאת גילי ומירב :

    שלום לכולם! מי שמעוניין יכול לקרוא כעת את הפרקים הראשונים של הספר דרך האתר. בשבילנו זהו עוד שלב במסע שלנו להביא את הסיפור שלנו אל תוך לבכם. פעמים רבות בדרך נתקלנו בחומות ובתהומות אך בכל מקרה היתה זו דרך מספקת ומלמדת ביותר עבורנו. אנחנו מקווים שנזכה להיות עבורכם כמו טיפות המים המעצבות סימנים בסלע. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לראות עצמכם כטיפות נוספת החוברת אלינו להפוך ביחד לגל אחד גדול של מודעות. אנחנו מבקשים מכם לעשות מאמץ כדי לא לטבוע בים הפרטים הקטנים אלא לראות את האמת הגדולה המנסה להתגלות מתוכם.כל טוב! גילי